יחסי גוף-נפש בתסמונות הפסיכוסומטיות השונות / ד"ר יעקב עזרא
 

ד"ר עזרא מתחיל את הרצאתו מ"השטח", ונותן דוגמאות למטופלים שהוא רואה בפועל:

מטופל שנפל מסולם ולא שבר שום איבר, אבל סובל מכאבים חמורים ומתנייד בכסא גלגלים אף על פי שלא נמצא ממצא המסביר זאת.
מטופל שעבר אירוע לבבי וצינתור ושוחרר לביתו, מתחיל לבקר פעמים רבות במיון על רקע כאבים בחזה, ללא ממצא גופני.
דרך דוגמאות אלו מתאר ד"ר עזרא את הפיצול בין הגופני לנפשי המתקיים במערכת הרפואית, ומתייחס להתרחקות בין הרפואה והפסיכולוגיה המודרנית עוד מימיו של פרויד. ד"ר עזרא מדגיש את המציאות היומיומית של מטופלים - באים באופן טבעי עם גופם ונפשם למערכת הרפואית, ומקבלים הפניות למספר גורמים נפרדים שלא מתקשרים ביניהם. 

ד"ר עזרא מתאר את המחסומים באבחון ובטיפול המתקיימים בכל אחד מהצדדים המעורבים: המטופל, הרופא, בריאות הנפש והמערכת הרפואית. 

המטופל מגיע לקבל טיפול על רקע חוויות גופניות, ולרוב הוא אינו מודע שתתכן השפעה של היבטים רגשיים וקוגניטיביים על מצבו הגופני. אי לכך, לרוב אינו פתוח לשיח על מה שאינו גופני, הן בשל הכחשה, חשש מהסטיגמה שכרוכה בהגדרת המצב כ"נפשי" או "פסיכוסומטי", או בשל החרדה שלו שאם יוגדר כפסיכוסומטי יפספסו משהו "אמיתי".

הרופא אמון בתפיסה התרבותית על בריאות הגוף, ועשוי לחוש בושה וחוסר אונים במקרים בהם לא נמצא ממצא גופני, כמו גם חשש לאכזב או להכשל ולפספס כיוון רפואי חשוב, שאף מסכנו בתביעה. בנוסף, המציאות במערכת הרפואית לרוב מאופיינת במעט זמן להסברים, ולעיתים לרופא יותר פשוט לשלוח את המטופל לעוד בדיקה, במיוחד אם המטופל דורש זאת והרופא רוצה להמנע מעימות.

גם במערכת בריאות הנפש והמערכת הרפואית יש חסמים מערכתיים. בעוד שבבריאות הנפש אין מספיק כלים לזיהוי או שלילת פתולוגיה גופנית, ופעמים רבות אין שימוש בכלים טיפוליים היעילים לתלונות גופניות, במערכת הרפואית אין מספיק יחידות רב-תחומיות, ואם יש כבר פסיכולוגים אז מספרם מועט והם עמוסים. 

ד"ר עזרא חוזר ומדגיש כי אף שיש הבנה שהגוף והנפש מחוברים, עדיין אנשי מקצוע מתקשים לעשות את האינטגרציה, ומוסיפה להתקיים תפיסה דיכוטומית בין מחלה גופנית ומחלה נפשית, וישנה תפיסה חד מימדית של כיווניות ההשפעה שלהם אחד על השנייה.

בהמשך לכך, ד"ר עזרא מציג את מודל "הספקטרום הפסיכוסומטי", לפיו מתקיימים מגוון יחסי גומלין בין הגוף לנפש, ולכל אחד אמור להיות טיפול ייחודי המתאים לו. הספקטרום נע בין סימפטום אורגני, סימפטום המוחמר במתח, תסמונות סף נמוך, וסימפטום קונברסיבי. אם בקצה האחד של הספקטרום ההסבר לסימפטום הוא רק גופני, בקצה השני של הספקטרום ההסבר הוא רק נפשי. כדי להדגים זאת, ד"ר עזרא מתייחס למגוון אפשרויות המתקיימות בכאב ראש. כאב ראש יכול להיות על רקע גידול (אורגני), מיגרנה (סימפטום המוחמר במתח), Tension Headache (תסמונת סף נמוך), וכאב ראש על רקע קונפליקט לא-מודע (קונברסיה). לדעת ד"ר עזרא, התפקיד שלנו כאנשי מקצוע הוא לדעת למקם את המטופל על הספקטרום, ולגזור מכך את הטיפול המתאים לו.

לסיום, ד"ר עזרא מדגים את מודל העבודה שמיושם במרפאה לנוירולוגיה תפקודית בסורוקה בהובלתו, שכוללת היבטים פרמקולוגיים, התנהגותיים, פיזיולוגיים ורגשיים.